תוכן משוכפל? כמה דרכים מהירות להימנע מכך

1. כפילות בין אתרי HTTP לאתרי HTTPS

אחת הדרכים המהירות כדי לבדוק אם לאתרכם יש שתי גרסות אינדוקס חיות הוא ניסיון לבקר באתר באמצעות פרוטוקולי HTTP ו-HTTPS. אם הן קיימות, עדיין אין צורך להיבהל - אלא לוודא כי מפתח האתר מכניס הפניות 301 בגרסת ה-HTTP של האתר. בתקופה בה מינפה גוגל את מהפכת המעבר ל-HTTPS, בוני אתרים רבים בנו רק חלק מהדפים הרלוונטיים באתר בפרוטוקול זה (הדפים שהכילו נתוני גולשים, למשל). עכבישי האנדוקס יצרו שתי גרסאות של האתר וכך נוצר תוכן משוכפל. אותה התופעה קיימת באתרים שלהם גרסת WWW וגרסה ללאWWW בכתובת העמוד.

2. שימוש בקישורים יחסיים (רלטיביים) ולא בקישורים מוחלטים

על מנת לחסוך זמן, חלק ממפתחי האתרים נוהגים להשתמש בקישורים יחסיים ולא בקישורים קבועים (ישירים, מוחלטים) בעת יצירת קישורים פנימיים באתר (לדוגמה - forum/ במקום הקישור הכולל את הנתיב המלא של הדף באתר). במקרה של גניבת תכנים מאתרכם, כאשר משתמשים בכתובות יחסיות, הדפדפן מניח שהקישור מצביע לדף באתר שבו אתם שוהים, וכך, מי שהעתיק את התוכן, זוכה בתעבורה נוספת בתוך האתר שלו. במידה ותרצו לבדוק את ייחודם של התכנים באתרכם, תוכלו לעשות זאת בכלים כ-Siteliner או Copyscape.

3. אתרים ותכנים נשכחים

במידה והחלטתם לעבור לשימוש ב-subdirectory במקום ב-subdomain, או אפילו לבנות אתר חדש לגמרי, אין זה אומר שהתכנים הישנים שלכם נעלמו לגמרי. הם נמצאים אי-שם ועלולים לשוב ולרדוף אתכם כתוכן משוכפל, אם לא תדאגו להפניות 301.

4. סביבת בניה ניסיונית או זמנית

במידה והעסק שלכם פועל ביותר ממיקום גיאוגרפי אחד ויש לכם דף נחיתה ראשי אחד, ממנו מתבצע הפיצול לאזורים, משתלם לטרגט הפניה לפי אזור גיאוגרפי ב- Google Search Console, במקום ליצור תיקיות משנה, אשר עלולות לייצר תוכן משוכפל.

6. הפצת תוכן (סינדיקציה)

סינדיקציה היא דרך מצוינת לחשוף את התכנים לקהל חדש, עם זאת, חשוב לקבוע הנחיות למי שרוצה לפרסם את התכנים שלכם. באופן אידיאלי, הייתם יכולים לבקש שהמפרסם ישתמש בתגrel = canonical בדף הכתבה, כדי לציין למנועי חיפוש שהאתר שלכם הוא המקור הראשוני של התוכן. הם יכולים גם לנקוט בשיטת noindex, אשר עשוי לפתור בעיות פוטנציאליות בתוצאות החיפוש, אבל, זה רק בתיאוריה. במציאות, תכנים מועתקים ומשוכפלים ללא תגיות, ובחלק מהמקרים, אפילו ללא קרדיט.